מימדים של אבחון-
העקב- רצועה ראשונה של אנרגיה ותנועה
מימדים של איבחון - העקב, רצועה ראשונה של אנרגיה ותנועה
מאת: צביקה רייזנשטט
מאמר זה דן באזור קרקעית האגן כמקום המייצג את מקום ומקור התנועה הראשונה ואת האופן בו אנחנו מתייחסים למעברים ושינויים בחיים. ברפלקסולוגיה אזור זה משתקף בקצה העקב וברצועה הראשונה של כפות הרגליים.
בבואנו לאבחן אזור מסוים בכפות הרגליים, עלינו לזכור כי המקום מייצג מספר רב של אפשרויות התבוננות והן תמיד קשורות זו לזו. אבחון מדויק מסייע בידנו לבחור בטיפול המתאים ביותר למטופל ובכך להביא לפתרון תלונתו. חשוב שנזכור שכמטפלים עלינו להקדים ולברר מה משמעות הסימן מבחינה פיזית לפני שאנו מאבחנים את הקשרו הרגשי.
נדון כאן בדרכים לבחור טיפול מדויק למצב נתון. נתחיל מהשלב הסימפטומטי, נמשיך בהתבוננות בממדים עמוקים יותר של אבחון: איזון בין ימין לשמאל, דרכי הטיפול בכאב, האופן בו הרפואה הסינית מתבוננת על אברי הגוף ונסיים באופן בו משתלב הטיפול המטמורפי באיזון קרקעית האגן ובהחלמתה.
מבחינה פיזית
ברפלקסולוגיה, אזור קצה העקב משקף את כפות הרגליים עצמן. הוא גם אחד משלושת אזורי הדריכה של כף הרגל על כן עלינו לבדוק כיצד האדם דורך / עומד / הולך. האם הוא נשען אחורה על העקב או על הכריות - סגמנט בית חזה – האם הוא גורר רגליים או אולי נועל נעליים שאינן מתאימות. נעליים גדולות מידי עלולות ליצור שפשופים ויבלות, נעליים קטנות מידי עלולות ליצור לחץ, כאב וקושי בהספקת דם לאזור.
קצה העקב הוא סגמנט "אגן / רגליים" משתקפים בו קרקעית האגן, הקצה התחתון של מערכת העיכול, פתחי הניקוז התחתונים של מערכת העיכול ומערכת השתן. דרכם מופרשים החוצה צואה, שתן ודם הווסת. חוסר איזון באזור זה ילמד, בן השאר, על קושי בשחרור פסולת הגוף.
ניקח לדוגמה מצב של עצירות: היא יכולה לנבוע ממספר רב של גורמים. בהקשר שלנו נוכל לומר שאם נראה עור קשה או חריצים באזור האגן נוכל להסיק שמדובר בעצירות רקטלית שכן רפלקס הרקטום ממוקם באזור זה. הסימן יכול להעיד גם על בעיית טחורים היכולים גם הם מצדם לגרום לעצירות ולהיפך עצירות מצידה יכולה לגרום לטחורים.
עוד מיוצגים באזור זה הירכיים, חלק מאברי המין התחתונים, עצב האישיאס, שרירי הרגליים והגב התחתון. מכאן שעלינו לתשאל על מצבה של מערכת התנועה. השאלות שנשאל: האם יש תחושת נוקשות או קושי תנועתי בחלק הגוף התחתון. נבדוק גם מה מצבו של הגב העליון שכן הוא אזור מקביל לגב התחתון.
כאמור קצה העקב מייצג גם את מרכז התנועה; המקום ממנו נובעת התנועה הפיזית והרגשית בחיים. האזור משקף את האופן בו אנו נעים בסיטואציות שונות, האם קל לנו במעברים ובשינויים או שמא אנו נאחזים בידוע והמוכר וחוששים משינוי (אדמה באיזון מול אדמה בעודף).
נדע זאת על פי הסימנים בכף הרגל: יבלת אל מול לחות יתרה ( אדמה בעודף מול פלישת מים לאדמה). מבחינה התנהגותית "קוצים בתחת" וחוסר יכולת לשבת במקום אחד ולהשתרש מאפיין פלישת אש או אוויר לאדמה.
מאחר וחוליות העצה ועצב הזנב המעצבבות את עצמות הירכיים, הישבן, המעי הישר ופי הטבעת ממוקמות באזור זה, בחוסר איזון נראה בן היתר את הסימפטומים הבאים: עקמומיות של עמוד השדרה, בעיות בכבד, גרד וכאב בקצה עמוד השדרה בעת ישיבה.
בקו המתאר של העקב נמצא גם את "מרכז הערנות" ומשמעו: עוררות, הכרה וחיבור
לאינסטינקטים הבסיסיים ביותר של החיים כמו גם הכרה בצרכיו של הגוף, עוררות למצבים מסכני חיים ויכולת להגיב אליהם במטרה להגן על חיינו ועל היקר לנו. מכאן נובעת תגובת ה F.F.F. של האדרנלין. מתוך אזור העקב ומרכז הערנות אנחנו שואבים את הכוחות הפיזיים לפעולות ההישרדות.
אברים מערכות ויסוד האדמה
העצמות, המערכת החיסונית והמערכת הורמונאלית הן שלוש מערכות עיקריות המקושרות - הן מבחינת התפקודים הפיזיים והן האנרגטיים, ליסוד האדמה ולרצועת העקב.
העצמות כחלק ממערכת התנועה הן החומר הקשיח עליו נבנה הגוף. יחסית לשרירים ורקמות הגוף האחרות לעצם תנועה איטית יותר. בעצמות מתפתחים תאי דם ותאי חיסון, והן נותנות לגוף מסגרת מכילה ותומכת. מכאן האנלוגיה בין יסוד האדמה לעצמות. בהרחבה נוכל לומר שהמשפחה הגרעינית היא כמו העצמות לגוף והאדמה לעולם.
המערכת החיסונית מייצגת את כוחנו הפיזי ואת יכולת העמידות והעמידה שלנו לנוכח מצבים חיצוניים המסכנים את שלמות ובריאות הגוף, את היכולת להתאושש מפציעות ולהחלים ממחלות וכן לסלק תאי גוף לא תקינים בכדי למנוע את הופעתן של מחלות אוטואימוניות. יכולת החלמה, שינוי והתחדשות זו של המערכת החיסונית יוצרת זיקה בינה ליסוד האדמה.
המערכת ההורמונלית אחראית על מחזוריות של הרס ובנית תאי הגוף, על השעון הביולוגי, על מנגנוני ערות ושינה, רעב ושובע. המערכת שולטת גם במחזור הפוריות הנשי והגברי ובדחף המיני להמשיך את הקיום האנושי. המערכת ההורמונאלית ויסוד האדמה נפגשים במקומות של פריון ופוריות, ניקיון והתחדשות מעברים ושינויים מאפשריי חיים.
צ'אקרות
הצ'אקרות הן גופי תודעה אנרגטיים בעלי צפיפות חומר נמוכה ולכן תנועת החלקיקים מהירה מזו של הגוף הפיזי. הן מקשרות בין הגופים הרוחניים שלנו לגוף הפיזי דרך הבלוטות ההורמונליות.
הצ'אקרה הראשונה, צ'אקרת הבסיס, השורש, ממוקמת באזור העקב. הפתח שלה פונה אל הקרקע, האדמה. היא זו המייצגת את קשר האדם לממד הפיזי, למעשיות ולמציאות, ואחראית על גישתנו בנושאים אלו לחיים, האם אנו בטוחים ויציבים או חרדתיים ונאבקים.
באיזון, צ'אקרה זו מאפשרת יציבות פיזית ורגשית אל מול זעזועים ושינויים. היא מאפשרת יכולת עמידה ומציאת פתרונות לבעיות וקשיים. בנוסף, היא פורקת את עודפי האנרגיה כלפי הקרקע, את החום והפסולת. כמו כן, היא מאפשרת קבלת כוח החיות הבסיסי של האדמה, אנרגיה פיזית חזקה, אנרגיית הקונדליני העולה מעלה ומאפשרת כוח חיות, מימוש ומיניות.
הבלוטה המיוחסת לאזור זה היא האדרנל המייצר אדרנלין במצבי סכנה פיזית או תחושת לחץ רגשי, וכן קורטיזול, שהינו חומר חשוב למערכת החיסונית ובריאותנו הפיזית.
הצבע המיוחס לה הוא אדום, או אדום חמרה (חום), המייצג את הדם כחיים, הזנה וניקוז.
חוש הריח כחוש הישרדותי, להריח סכנה, להריח הזדמנויות, להריח פרומונים כגורם משיכה מינית היוצרת התרבות ממקום של גיוון והמשכיות הגזע האנושי.
זוהי הצ'אקרה בעלת התנועה האיטית והצפופה ביותר.
אלמנט האדמה ופסיביות.
אזור קצה העקב נחשב החלק התחתון של יסוד / אלמנט האדמה.
זהו האלמנט בעל הצפיפות הגדולה ביותר של חומר, והתנועה האיטית ביותר של החומר (לעומת המים האש והאוויר).
יסוד זה מדבר על הבסיס, הקרקע והיציבות שלנו בעולם, על המשפחה הבסיסית שלנו, החיבור לצרכים כחומר.
היכולת להתחבר לצרכי הגוף כגון מגע, מזון, שינה, ניקוי הגוף והפרשת פסולת.
האפשרות להיות באיזון בין תנועה לשמירה על הקיים, זהו אלמנט המדבר על חומר לפיכך ייצג את היחס לעבודה וכסף כמאפשר קיום פיזי בטוח.
עד כמה התנועה שלנו בחיים חופשית, האם הקרקע והעולם בטוחים לנו או שמא אנו מתקבעים, או חוששים לשלוח שורשים ומיטלטלים מכל שינוי.
כיצד אנו חווים את הבית הבסיסי ממנו באנו, ולפיכך בונים את המסגרות שלנו כיום בעבודה, לימודים, זוגיות ועוד.
האדמה מהווה את היסוד הפסיבי והמכיל ביותר, איננו צריכים להתאמץ מידי כדי לצעוד עליה, לשכב ולנוח. זה היכולת להרפות, לישון, לתת מנוחה לגוף ולמחשבות ולצלול אל עולם התת מודע.
אזור העקב/אדמה ואלמנטים אחרים.
באיזון, אזור זה מכיל את חוסר היציבות ותנועתיות המים והרגש, להם הוא נותן מסגרת מכילה גבולות וויסות, ומאפשר לרגש להכניס חווית טעם ועניין לקיום, יכולת ניקוז קלה של פסולת פיזית ורגשית וכן מאפשר למים ליצור לחות מאוזנת לגמישות ופוריות.
האדמה מזינה את האש בחומר על מנת שתבער ומקבלת מהאש חום תנועה החיוניים על מנת לצעוד בחיים, להגן על עצמו בעת הצורך ולצעוד למטרתנו.
לאוויר, האדמה מאפשרת מימוש בחומר ובמציאות של רעיונותינו ומחשבותינו. מקרקעת את המעוף לעולם החומר ומקבלת מהאוויר מרחב, דלילות, טיוח, חמצן וחנקן המאפשרים גדילה וצמיחה החוצה.
משפחה ומעגלי החיים.
העקב והאדמה מביאים לכדי ביטוי את חוויית המשפחה הבסיסית שלנו, ותחילת החיים מהלידה לאורך תקופת התינוקות (מהלידה עד סביבות גיל שלש וחצי- כל אחד והתהליך שלו).
בתקופה זו התינוק פסיבי ותלוי לחלוטין במשפחתו ובסביבה. הוא לומד האם העולם בטוח לסיפוק צרכיו. כיצד להתנהל ולבנות מסגרת עצמית פנימית, משפחתית וכלכלית על מנת לספק את צרכיו הפיזיים ולהכיל את תנועתו הרגשית, האם העולם בטוח לצאת אליו מתוך הידיעה האינסטקטיבית שתמיד יש לי לאן לחזור.
המשפחה בתקופה זו משמשת כבסיס עליו נבנה היחס למגע שמחזק את תחושת הקיום והמערכת החיסונית, היכולת למיניות כבסיס הישרדותי של המין האנושי, התקשורת הלא מודעת ביני לבין גופי והדוגמא לזוגיות ומיניות שאנו חווים דרך ההורים.
עוד אנו מקבלים בתקופה זו יציבות, סדר, מסגרת ושיגרה, מהם אנו יוצאים אל השינויים הקיימים בסביבה ומקבלים את הביטחון הבסיסי שתמיד יש לנו לאן לחזור. להתחבר למחזוריות הטבעית של יום/לילה, חורף/קיץ.
אזור זה מראה על יכולתנו לשלח שורשים המאפשרים בהמשך את הפריחה.
מצבי עודף / חוסר .
המצב האנרגטי של יסוד האדמה- האם יש יותר מידי אנרגיה במקום (עודף אדמה או פלישת אש), או חוסר באנרגיית האדמה והחומר (פלישת אויר או מים).
בהסתכלותנו על האזור, נבדוק האם הרקמה בעלת עור עבה או יבש, מהו טונוס השריר, מהי הטמפרטורה ומהו גוון העור.
כשהאזור בעודף יש לפתוח ולהגמיש את האזור. ואילו בחוסר עלינו לחמם ולחזק בכדי להביא לאיזון.
מבנה וגודל.
מבחינת המבנה והגודל נבדוק האם המבנה הבסיסי הוא רחב ויציב, מה שמצביע על אדם בעל יכולת חיבור טובה לקרקע ולצרכים הבסיסיים, אך עלול להיות לפעמים מקובע, שמרן או איטי. או שמא המבנה הוא עקב קטן וצר המצביע על אדם בעל יכולת מעוף, גמישות וקלילות אך עלול לאבד בקלות את החיבור לקרקע ולמימוש והצרכים הפיזיים.
ימין ושמאל.
השונות בין עקב ימין מול עקב שמאל, מבחינת גודל האזור, הסימנים וטונוס השריר.
הדבר יכול להסביר על איזה צד האדם נשען יותר, סומך יותר. איזה צד בגוף חזק יותר או לוקח על עצמו יותר מהנטל בעמידה והליכה. על ההתנהלות שלנו הפסיבית או האקטיבית.
הימין יעיד על החוויה האובייקטיבית והמודעת של האדם. כיצד הוא חווה כיום את האדמה שלו, כיצד הוא מביא את התנועה בחיים לכדי ביטוי. היכולת להיות מלאי פעילות ולהסתמך על העשייה, התקשורת והמאמץ החיצוני בעודף אל מול הסביבה ועצמנו.
השמאל מראה את ההתבוננות הפנימית, הסובייקטיבית / פרשנית ביחס האדם לעברו. היכולת להיות פסיביים ולתת לדברים להתרחש.
מטמורפיק/ הדפוסים העובריים.
אזור העקב מתאר לנו את זמן הלידה המייצג את הביטחון של להרפות, לשחרר. ההפרדה בין הגופים של האם והרך הנולד, לכדי ביטוי עצמי אינדיבידואלי. היכולת לנפרדות וביטוי עצמי.
מייצג את דפוס ההתמודדות במעברים (מעברי מקומות עבודה, מגורים ,זוגיות, עונות שנה ועוד). את דפוס השחרור של פסולת פיזית ורגשית ולהמשיך הלאה מחודשים.
כיצד שלב הלידה משפיע על המשך החיים, האם הלידה היתה קלה או הסתבכה. למשל, בלידה קיסרית העובר אינו מתאמץ מידי עם שריריו, אינו מקבל חיידקים פרוביוטיים בתעלת הלידה מהאם ולעיתים "נשלף" החוצה טרם זמנו- הדבר עלול ליצור דפוסים של קשיים חיסוניים, ציפייה לעזרה או מגיע לי שיזיזו בשבילי דברים, התנועה הראשונית לשינוי .
דוגמא נוספת- חבל טבור שהסתבך סביב הצוואר עלול ליצור בחיים תחושת חנק, צרידות, משפטים כגון "אין לי אויר", "אין מספיק חמצן" ," תפתחו חלונות" לצד רגישות פיזית לבגד או מגע הדוק סביב הצוואר.
האם המושגים "מעבר" ,"שינוי" הופכים להיות טעונים רגשית ומרמזים על קושי.
מושג לקושי במעברים אפשר לקבל לפי תגובת הולד במעברים שבין יום ולילה, בגיל המעבר להשלים עמו ולפעול בהתאם ליכולותנו, לדעת להיפרד ממה שהיה ולצעוד אל החדש.
זהו האזור של ארכיטיפ האם המייצגת בין השאר אנרגיה נשית, פסיבית הנותנת תחושת הזנה, אהבה וקבלה ללא תנאי.
ההשפעה של יכולת האם להיות לצידנו רגשית ופיזית, או שמא חסרת יכולות ליצור את ההזנה והביטחון הבסיסיים.
* מקור-מבטן ולידה (מטמורפיק, תרפיית הדפוסים הטרום לידתיים-יוכי קשת, עמודים 33, 47, 59, 95, 116, 181).
מפות כאב.
מפות כאב הינה שיטת אבחון היוצרת מפה של הגוף והנפש, ומאפשרת הסתכלות על התנהלות פיזית ורגשית באמצעות מספור הנע בין 0-10. זוהי דרך העוקפת את המוח המודע ומתקשרת ישירות אל התת מודע. ניתן באמצעותה לראות מה המקור הישיר לסימפטומים הפיזיים, את השוני בין הימין לשמאל, הפנימי לחיצוני, אילו מערכות ואיברי גוף בעלות חשיבות ראשונית לטיפול, אילו נושאים מטרידים אותנו ולאילו קשה לנו להתחבר עד כדי התעלמות מהבעיה.
מספר 0- ירוק, המצביע על ניתוק עצבי וקושי רגשי להתחבר למסרים של האזור. קושי להבין מהי תנועה בסיסית, חיבור פשוט לאינסטינקט החיות, מצב הדחקה של יכולת תגובה מידית, חיבור לאוכל, שינה, רגיעה, בניה עתידית של כוח להמשך דרכנו. קושי במעברי ושינויים, בעיות שיווי משקל, תלות באחר, איבוד העצמאות, קשיי הליכה, עייפות כרונית, קושי להתאושש ממחלות .
מספר 10- אדום, מייצג חוסר שקט ומנוחה, זעזועים ופחדים בזמני שינוי ומעבר, עודף אקטיביות ערנות ותגובתיות ייתר, מצב דלקתי באזורים אלו, קושי לפרק מתח ואנרגיה, חום ברגליים ובפלג הגוף התחתון, כעסים ותחושת מאבק הישרדותי, תחושת תסכול אל מול נושאי האזור, בעיה אקוטית באזור הגב התחתון והאיברים הנמצאים בו, קושי בזרימת דם לאזור.
מספרי 1-5,כחול, יכולים להראות שהאזור אינו בעייתי או אינו המקור לבעיה גם אם הסימפטומים קיימים בו.
מפות הכאב מראות לנו היווצרות של תהליך ואת מסעו של המטופל לשינוי באמצעות בדיקה חוזרת, הן מאפשרות לנו לבחור מתי לטפל ואיך לטפל.
מקורות:
1. יוכי קשת, רשתות כאב וריפוי, 2016, עמודים 73-76, 90-92 ,134-135, 254-255, 261-262
2. יוכי קשת, מבטן ומלידה, הוצאת מטמורפוזה, 2011
אני מודה למורותיי יוכי קשת ונירה בן שבת על הענקת ידע אינסופי, תמיכה, הכלה ועידוד ליצירתיות בתחום האבחון והטיפול. וליוכי בפרט על כתיבת הספרים המעשירים שלה ועידודה ללמד ללמוד ולכתוב.
שלכם, צביקה מורה בכיר לרפלקסולוגיה. 053-2208066 tsvika186@gmail.com
